|
|
|
איך להתמודד עם העובדה שאנשים נוטים להתעלם מעזרי ניווט?
|
|
המאמר Navigation blindness של מעצב הממשקים ויוצר האתר Henrik Olsen - ינואר 2005, תורגם על-ידי אביבה פוקס, מומחית ממשק משתמש בחברת Netwise
|
|
|
תקציר המאמר:
המאמר עוסק ביעילותם של עזרי הניווט, כיום מושקע מאמץ רב בתכנון עזרי ניווט, אך מחקרים מראים כי גולשים הם מכווני מטרה ונוטים להתעלם מעזרים אלו. רוב הגלישה באתר נעשית באמצעות לחיצה על קישורים שנראים רלוונטיים למטרה או על מקש ה"חזור". על מנת להפוך את עזרי הניווט ליעילים אין למקם אותם במיקום נפרד ויזואלית, אלא כחלק בלתי נפרד משאר העמוד. עזרי ניווט יעילים יעזרו לגולש להישאר במסלול מכוון למטרתו, ורק לאחר שהשיג חלק גדול ממנה יפנו אותו לתכנים נוספים – זאת בעזרת שימוש במלים מעוררות, מיקום פיסי יעיל ותזמון חכם.
|
|
|
|
בעיצוב אתרי אינטרנט מושם דגש רב על תכנון עזרי ניווט שיקלו על המשתמש באתר: סרגל ניווט (המכיל את התכנים והחלקים העיקריים באתר), סרגל עזרים (המכיל עזרים טכניים כגון חיפוש ועזרה) וסרגל התמצאות. עזרים אלו מיועדים להעניק לגולשים תחושת התמצאות באתר ואת האופציה להגיע לכל מקום באתר מכל מקום (כמעט). ריבוי עזרי ניווט הופך כל עמוד באתר למעין צומת תנועה ראשית, שמכילה קישורים למקומות רבים באתר.
|
|
|
|
האם עיצוב זה יעיל בעבור הגולשים? האם גולשים משתמשים בעזרי ניווט אלו?
|
|
|
|
Jakob Nielsen ו- Mark Hurst הם מומחי שימושיות, שחקרו (בנפרד) התנהגות גולשים באתרים. מתוך מחקריהם עולה כי כאשר גולשים נכנסים לאתר הם מאוד מכוונים למטרה מסוימת. המטרה יכולה להיות מדויקת (כגון קניית דגם ספציפי של מצלמה דיגיטלית) או כללית יחסית (כגון קניית מתנה לחבר), אך היא תמיד קיימת. לרוב הגולשים כה ממוקדים בהשגת מטרותיהם, עד שנראה שהם נוטים להתעלם מעזרי ניווט ושלא אכפת להם היכן עזרי הניווט הללו נמצאים באתר. רובם גולשים באתר תוך שימוש באסטרטגיה פשוטה, שאינה מערבת שימוש בעזרי הניווט הסטנדרטיים: הקשה על קישור שנראה רלוונטי, ובהעדרו הקשה על מקש "חזור" (link-or-hit-back-button (Goal directed click
|
|
|
|
ההתעלמות מעזרי ניווט דומה לתופעה של התעלמות מבאנרים. Benway et al מצאו שגולשים נוטים להתעלם מאלמנטים שמופרדים ויזואלית מהאלמנטים המרכזיים באתר, כגון באנרים. ממצאיהם מציעים כי הפרדה של אזורי ניווט משאר עמוד הרשת יכולים להסתכם בעיוורון לעזרי ניווט. תמיכה להשערה זו ניתן למצוא בשני מחקרים נוספים: בראשון נמצא שהשימוש בסרגל ההתמצאות הוא נמוך יחסית, ובשני, שמדד תנועות עיניים, נמצא שמשתמשים יסיטו את עיניהם ממרכז המסך, רק כאשר לא ימצאו דרכים להתקדם מהמרכז.
|
|
|
|
ההשלכות של גולשים מכווני מטרה על ניווט באתר
|
|
|
Nielsen and Hurst טוענים כי סרגלי הניווט וההתמצאות, תפריטים עליונים או צדדיים, זוכים ברוב המקרים להתעלמות ולעתים אף מסיחים את הדעת. Nielsen מציע כי אין צורך שבכל עמוד באתר יהיו כל כך הרבה קישורים לעמודים אחרים באתר, אלא יש לספק קישורים יעילים לתוכן המבוקש ולהפנות את הגולשים לדף הבית אם הם רוצים לחפש מחדש.
לדעת Hurst מעצבים מקדישים יותר מדי מאמץ לארגון התוכן ועיצוב מערכת הניווט. לטענתו לא ארגון האתר לחלקים ולתת חלקים יוצר חוויות משתמש טובה, אלא המהירות והקלות בה מתקדם הגולש לעבר מטרתו.
|
|
|
לפיכך Hurst מציע אסטרטגיה בת שלושה שלבים לעיצוב נכון עבור אסטרטגיית הגלישה הדומיננטית "לחץ על קישור או חזור".
1. זהה את מטרת המשתמש בכל עמוד.
2. הסר או לפחות אל תדגיש אלמנטים בעמוד שאינם עוזרים בהשגת המטרה.
3. הדגש או הכנס רק קישורים, צורות או אלמנטים שמקרבים משתמשים למטרתם.
|
|
|
|
סיוע לאסטרטגיית הגלישה: הקלק או חזור
|
|
|
כיצד לשפר את חווית הניווט של גולשים המשתמשים באסטרטגיה זו?
על פי Spool יש להשתמש במילים מובילות (trigger words), המושכות את הגולשים לעבר מטרתם. מילים מובילות הן מילים וביטויים שגורמים לאנשים להקיש על הקישור, ובעצם מכילות את האלמנטים ההכרחיים שמספקים מוטיבציה להמשיך לעמוד הבא. על פי Spool דף אינטרנט צריך להכיל שני דברים בלבד: תוכן רלוונטי למשתמש וקישורים רלוונטיים לאותו תוכן.
כשניגשים לעצב אתר חשוב מאוד לוודא שקישורים לתכנים רלוונטיים אכן מכילים מלים מובילות. במחקר שבחן האם שימוש במלים מובילות מעודד גלישה באתר, נמצא כי כאשר המלים המובילות הוצגו בדף הבית, יותר גולשים הצליחו למצוא את המידע המבוקש, לעומת מצב בו מלים מובילות לא הוצגו בדף הבית.
|
|
|
|
סיוע לניווט גישושי
|
|
|
|
כיצד ניתן לחשוף גולשים מכווני מטרה לפונקציות נוספות של האתר, שיכולות לעניין אותם? במחקר שנערך על ידי UIE נמצא, שניתן להסיט גולשים ממטרתם המקורית רק לאחר שהשיגו אותה או חלק גדול ממנה - לפני כן רוב הגולשים פשוט יתעלמו ממסיחים. רגע זה כונה על ידם "רגע הפיתוי". רגע הפיתוי הוא הנקודה שבה הסיכוי לפתות משתמשים להתקדם למקום אחר באתר, שאינו חלק ממטרתם המקורית, הוא הגדול ביותר. על מנת לנצל באופן יעיל את חלון הפיתוי, על מתכנני האתר לגלות איזה מידע יעניין גולשים בנקודת זמן זו, ולמקם את הקישורים במיקום יעיל. מיקום כזה הוא למשל מקומות אליהם גולשים צפויים להגיע עם השגת המטרה –למשל לקראת סוף הדף. הרציונל למיקום כזה הוא, שאם גולש הגיע עד לשם, הוא הראה עניין רב בתוכן, כנראה שהשיג את מטרתו ועתה ניתן להסיט את הקשב שלו לכיוונים אחרים.
דוגמא לאתר שמשתמש בניווט בצורה יעילה הוא Amazon. אחרי שהגולש התמקד בספר מסוים שחיפש, האתר מזמין אותו לבדוק כותרים נוספים מאת אותו סופר או באותו נושא. הוא יכול לקבל מידע על ספרים שלקוחות אחרים קנו, או המלצות שמבוססות על פעולותיו הקודמות באתר.
|
|
|
|
מסקנות
|
|
|
|
גולשים הם מאוד מכווני מטרה ונוטים להתעלם מעזרי ניווט. במקום זאת הם מתמקדים במרכז המסך, ולוחצים על מקש חזור אם הם לא מוצאים קישור שייקח אותם הלאה. הממצאים מציעים שעזרי ניווט צריכים להיות חלק חשוב מהאתר, אך במקום להיות נפרדים ויזואלית משאר העמוד, הם צריכים להיות חלק ממנו ולסייע לגולש להישאר במסלול שיוביל אותו למטרתו.
|
|
|
